איתור מקורות מידע

כללי כתיבה אקדמית לפי כללי ה- APA7

כתיבה אקדמית בתחומים מסוימים במדעי החברה ממלאת לאחר ההנחיות של ה- (American Psychological Association (APA- 7th Edition. להלן, הכללים המרכזיים.

הוראות כלליות

• רווח כפול

• פונט באנגלית: Times New Roman בגודל 12

• גופן בעברית: דויד 12 DAVID

• בלי רווחים בין הפסקאות

• זחה פנימה של טאב TAB בתחילת שורה ראשונה של כל פסקה ישור רק לצד אחד

בלי קיצורים (״על פי״ ולא ע״פ)

• כשמזכירים שם של ספר בתוך הטקסט, משתמשים בכתב נטוי בלי מירכאות כפולות (״ ״)

ובלי קו תחתון. למשל: בספרה של הרמן (1997(, טראומה והחלמה,

• כשמזכירים של מאמר בתוך הטקסט, משתמשים במירכאות כפולות. לדוגמא: במאמרו ״פסיכודרמה חיובית״ מתאר אורקיבי (2019) …

• משתמשים במירכאות כפולות (״ ״) לציטוטים. אם רוצים להדגיש מילה אפשר להשתמש במירכאות יחידות (׳ ׳) או בצורה אחרת של הדגשה.

• מספרים כותבים במילים (למשל: שלושה ולא 3), עד הספרה תשע.

מ 10 ומעלה, כותבים בספרות. בכל מקרה, בתחילת משפט כותבים תמיד במילים, למשל: שנים-עשר מתבגרים בני 18 השתתפו במחקר… (ולא: 12 מתבגרים…).

• יש לשמור על חלוקת תוכן לפי כותרות בסדר הבא:

Centered, Bold, Title Case Heading

Flush Left, Bold, Title Case Heading

Begin body text indented, here

Flush Left, Bold Italic, Title Case Heading Begin body text indented, here

Indented, Bold, Title Case Heading, Ending with a Period. Begin text after period…

Indented, Bold Italic, Title Case Heading, Ending /כותרת רמה 5/בצד ימיןננוזהתמניבנה

with a Period. Begin body text after the period. 1בהנובה ננווי. הטקסט מתחיל מיד לאח

הנקודה…

https://apastvle.apa.org/stvle-grammar-guidelines/paper-format/headings :ראו

שימו לב: כללי הכתיבה של APA בעברית מבוססים על תעתיק של הגרסה באנגלית והיא זו שקובעת. יש להיעזר באתר הרשמי:

https://apastyle.apa.org/style-grammar-guidelines/index

הנהיות מיוהדות לכתיבה נכונה ללא הטיות ותיוג כלפי קבוצות שונות (מגדר, מצב בריאותי וכו׳):

https://apastyle.apa.org/style-grammar-guidelines/bias-free-language אתר הבלוג הרשמי: /https://apastyle.apa.org/blog דוגמא של מאמר אקדמי בהתאם לעקרונות ה- APA רצוף למסמך זה.

כללים לגבי אזכור מקורות בתוך הטקסט

יש שני סוגים של מקורות: מקור ראשי ומקור משני.

• מקור ראשי: מחבר של מאמר או ספר או פרק בספר שאתם משתמשים בו. כל מקור ראשי חייב להופיע ברשימת המקורות ולהפך (אין להכניס לרשימת המקורות מקור שאינו מופיע בטקסט). מקור ראשי הוא גם ספר שירים שאתם מצטטים ממנו, ה- DSM, מילון, אנציקלופדיה, וכדומה.

• מקור משני: מחבר שמוזכר או מצוטט בתוך טקסט של מקור ראשי. מקור משני אינו מופיע ברשימת המקורות ולא מציינים את השנה שבו הוא כתב את הדברים. כמובן אם חשוב לכם למקם את המקור בזמן מסוים אפשר להגיד: שקדי (2003) מציין את מאמרם של לינקולן וגובה מ-1985 שבו הם טוענים… אבל לינקולן וגובה לא יופיעו ברשימת המקורות. אז מה

עושים עם מקור משני כשבכל זאת רוצים להתייחס לרעיונות שלו בתוך הטקסט? כותבים

למשל: פרויד (נוי, 2002) פיתח את הרעיון של כאן פרויד הוא המקור המשני ונוי הוא

המקור הראשי. הקורא מבין שהחומר של פרויד מופיע בספר של נוי. כאשר מצטטים מקור משני שלא קראת, נתן לכתוב: (פרויד, 1897 כפי שמצוטט אצל נוי, 2002, עמ׳ 125).

כשיש יותר ממחבר אחד למקור ראשי שאליו אתם מתייחסים בגוף העבודה

שני מחברים: כותבים את כולם באזכור הראשון

למשל: תחילתו של הטיפול באמנות הייתה במסגרות בריאותיות וחינוכיות (סרוף וגלילי, 1988) (שימו לב לפסיקים ול-ו החיבור)

באזכור השני והלאה, כותבים באותו אופן.

למשל: כמו כן, הטיפול באמנות …. (סרוף וגלילי, 1988).

שלושה או יותר מחברים: לפי הנחיות חדשות בהמהדורה השביעית של מדריך ה APA, כבר באזכור הראשון כותבים רק את המחבר הראשון ומוסיפים ושות׳.

למשל: תחילתו של הטיפול באמנות הייתה במסגרות בריאותיות וחינוכיות (לוי ושות׳, 1983).

בתוך המשפט שומרים על אותו פורמט של השמות:

למשל: סרוף וגלילי (1988) טוענים ש….

לפי גישתם של לוי ושות׳ (1988)

ברשימת המקורות תמיד כותבים את כל המחברים של מקור ראשי, עד 19 מחברים כולל (בהתאם לעדכון במהדורה 7 של המדריך).

כשרוצים להזכיר יותר ממקור ראשי אחד בתוך הטקסט

כחלק מהמשפט כשכל אחד מקבל את המקום שלו:

למשל: איילי (1996) וקולקה (2004) פתחו גישות ש

כשיש נושא משותף לכמה מקורות ראשיים י ש לסדר לפי א״ב של המחברים:

למשל: ניסיון מצטבר משנה לשנה … (איילי, 1996 ; קולקה, 2004).

שימו לב: פסיק מפריד בין השם לשנה ונקודה-פסיק (;) מפרידה בין המקורות השונים בדוגמא השנייה. הסדר הוא לפי א”ב ולא שנת הפרסום.

כאשר למחבר אחד יש כמה מקורות:

למשל: אייל (1996, 1998, 2000) או (איילי, 1996, 1998, 2000)

כאש יש שם משפחה זהה למחברים שונים, מוסיפים את האות הראשונה של השם הפרטי. למשל: ד. כהן (2005) טען ש… ואילו ל. כהן (2011) הסביר ש ….

מקור מהאינטרנט

בתוך הטקסט מתייחסים למקור מהאינטרנט כמו לכל מקור אחר. כלומר, מציינים את שם המחבר ושנת הפרסום. ברשימת המקורות יש התייחסות אחרת (ראו למטה בהנחיות לכתיבת מקורות). מילת אזהרה: כאשר אתם משתמשים במקורות מהאינטרנט חשוב להבחין בין מקורות מהימנים – למשל מאמר שפורסם בז׳ורנל מוכר שהורד מתוך מאגר מידע (database) – ובין מקורות פחות מהימנים. היום כל אחד יכול לכתוב את מה שהוא רוצה ולשים באתר באינטרנט. לפעמים יש חומר מעניין ורלוונטי עבורכם באתרים כאלה אבל צריך לדעת שחומר כזה לא בהכרח נבדק מעבר להרהוריו של הכותב.

בציטוט מהאינטרנט, בתוך גוף העבודה כותבים את המחבר של העמוד או האתר, השנה (שמופיעה דרך כלל בתחתית האתר). שימו לב: מחבר האתר יכול להיות ארגון, חברה, גוף ממשלתי וכדומה. חשוב לכוון את הקורא למקום המדויק ממנו נדלה המידע באמצעות ציון עמוד או פיסקה אם מדובר בעמוד עמוס במידע: תאריך ידוע: (משרד החינוך, 2012, פרסומי שפ״י)

אם אין תאריך כותבים ״אין תאריך״ , באנגלית .n.d עבור no date, למשל: תאריך לא ידוע: (משרד החינוך, אין תאריך, פרסומי שפ״י)

(Ministry of Education, n.d., Shefi publications)

משרד החינוך. (2012). דיאלוג מורה תלמיד.

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/pirusmim/catalog/Perek1.htm

הערה: בהתאם לעדכון במהדורה 7 של המדריך יש להשאיר את ההיפר לינק פעיל ואין צורך לכתוב ״נדלה מ…״ Retrieved from . אין צורך לציין תאריך, אלא אם כן מדובר במידע מתוך מקור שעשוי להשתנות כגון רשת חברתית וכדומה.

מקורות שלא פורסמו

מקורות שלא פורסמו יכולים להיות תזה, דוקטורט, מכתב, דואר אלקטרוני, רישומים מתוך שעור, ותקשורת אישית, כלומר כל דבר שנכתב או נאמר אך לא פורסם בשום מקום.

תזה ודוקטורט

מתייחסים לעבודות אקדמיות כמו לכל מקור אחר בתוך הטקסט (שם, שנה, ומספר עמוד כאשר מצטטים מהם). מקורות אלו מופיעים ברשימה המקורות כמו כל מקור ראשי אבל עם תוספת שמציין שהם לא פורסמו – ראו מטה הנחיות לכתיבה ברשימת המקורות.

רשימות מתוך שעור או תקשורת אישית (דוא״ל, מכתב(

לעומת זאת, רשימות מתוך שעור או תקשורת אישית (דוא״ל, מכתב) מקבלים התייחסות אחרת. הם אינם מופיעים ברשימת המקורות אך בתוך הטקסט כותבים בסוגרים, למשל: (ד. הוצלר, רשימות מתוך שעור ״יסודות בתרפיה באומנות״, 8 נובמבר 2020) (אברהם כהן, תקשורת אישית, 25 ינואר 2020)

כללים לגבי ציטוטים מתוך ספרות

באופן כללי, מצטטים רק כאשר הכותב אינו יכול לבטא את הרעיון במלים שלו ו/או כאשר חשוב להציג את הדברים כפי שהם מופיעים במקור במדויק (למשל, כאשר יש מחלוקת ביחס לפירוש מסוים). עדיף לא להרבות בציטוטים ישירים כיוון שהקורא רוצה לקרא את מה שיש לך, המחבר, לומר בנושא. פרפרזה היא שילוב בתוך הטקסט סיכום או תמצית של הרעיונות של כותבים אחרים, אך במלים שלך. אם מצטטים ממקור באנגלית ואתם יודעים שהעבודה תתורגם לאנגלית, כדאי להשאיר את הציטוט באנגלית. אחרת תצטרכו להביא למתרגם את המקור.

ציטוט קצר וציטוט ארוך

• ציטוט קצר: ציטוט של פחות מ 40 מילים (3 שורות בערך), כותבים בתוך מירכאות כפולות (״

״) כחלק מרצף הטקסט. כשהציטוט בא בעקבות משפט שציין את המקור, כותבים בסוף הציטוט רק את מספר העמוד.

למשל: אוגדן (2002) קורא לכך ״כינון מחדש של היחסים הדיאלקטיים בין אופני החוויה השונים״ (עמ׳ 49). כאשר מצטטים שנית באותה פיסקה מאותו מקור (למשל, כדי לטעון שאוגדן קרא לכך גם בשם נוסף) כותבים בסוגריים בסוף הציטוט השני רק את מספר העמוד: (עמ׳ 52). אין צורך לחזור על שם המחבר והשנה כשציטוט אחד הוא בסמיכות לציטוט שני.

לעומת זאת, אם אין מציינים מהו המקור לפני שמציגים את הציטוט, יש להוסיף בסוגריים בסוף הציטוט את שם המחבר, שנת הפרסום, ומספר העמוד.

למשל: ניתן לקרא לכך ״כינון מחדש של היחסים הדיאלקטיים בין אופני החוויה השונים״ (אוגדן, 2002, עמ׳ 49).

שימו לב שהנקודה בסוף המשפט באה אחרי פרטי המקור.

• ציטוט ארוך (40 או יותר מילים(: ציטוט ארוך אינו מופיע ברצף הטקסט עצמו אלא בנפרד ובלי מירכאות כפולות כשכולו מוכנס פנימה ברווח של טאב. גם כאן מציינים את מספר העמוד בסוף הציטוט ואם לא נאמר קודם מהו המקור: שם המחבר ושנת הפרסום.

למשל: קולקה (2005) מתייחס לאספקט זה של העצמי באומרו:

אך העצמי המגובש איננו סופה של ההוויה הנרקיסיסטית של התינוקת שהיתה לילדה ולאדם הבוגר; אם חייה יזמנו לה בהמשך מטריציה אמפתית שבתוכה תוכל להמשיך את עצמה ולעשות את חייה – יעברו הצורות הנרקיסיסטיות טרנספורמציה להתמרות. התמרות אלה הן צורות גבוהות של נרקיסיזם המעבירות את העצמי ממצב הצבירה של קיום אישי למצב הצבירה של קיום על- אישי, למעין התמוססות למרחב של נרקיסיזם קוסמי, המושג המטפיזי ביותר במשנתו של קוהוט. (עמ׳ 28)

או: ניתן לומר שבתהליך ההתפתחותי:

העצמי המגובש איננו סופה של ההוויה הנרקיסיסטית של התינוקת שהיתה לילדה ולאדם הבוגר; אם חייה יזמנו לה בהמשך מטריציה אמפתית שבתוכה תוכל להמשיך את עצמה ולעשות את חייה – יעברו הצורות הנרקיסיסטיות טרנספורמציה להתמרות. התמרות אלה הן צורות גבוהות של נרקיסיזם המעבירות את העצמי ממצב הצבירה של קיום אישי למצב הצבירה של קיום על-אישי, למעין התמוססות למרחב של נרקיסיזם קוסמי, המושג המטפיזי ביותר במשנתו של קוהוט. (קולקה, 2005, עמ׳ 28)

שימו לב שבשונה מציטוט קצר, הנקודה בסוף המשפט באה לפני פרטי המקור. כל ציטוט ישיי חייבים לציין שם, שגה, ומספד עמוד!

• ציטוט מתוך וורבט (למשל, תיעוד של מפגש טיפולי או ראיון): באמצעות מירכאות כפולות (״ ״), שימו לב שהנקודה שמציינת את סוף המשפט תופיע לפני הסימן שסוגר אותם. למשל:

תוך כדי ציור היא אמרה: ״אני לא סובלת את הלכלוך הזה על הידיים.״

• ציטוט דברי משתתפים במחקר: ראו הנחיות באתר ה- APA : https://apastyle.apa.org/style-grammar-guidelines/citations/quoting-participants

• קיצור ציטוטים: לעיתים אין צורך בציטוט כל הטקסט המקורי, וניתן לקצרו על מנת למקד את הקורא. ראו הנחיות באתר ה- APA :

https://apastyle.apa.org/style-grammar-guidelines/citations/quotations/changes

הערה חשובה בעניין אזכור מקורות עם או בלי ציטוטים: יש לנהוג במידה של הגיון לגבי אזכור מקורות בתוך הטקסט. מצד אחד, ברור שאם הזכרתם את פרויד (שנה) בתחילת פסקה או בתוך קטע של כתיבה, אין צורך לחזור על זה בכל משפט (אלא אם כן אתם משתמשים ביותר ממקור אחד של פרויד). מצד שני, אם עברו כמה עמודים ובינתיים כבר הזכרתם עוד מקורות, חשוב לחזור ולציין מהו העבודה האקדמית או הספר של פרויד שאליו אתם מתכוונים כדי שהקורא לא יצטרך להתחיל לדפדף כדי למצוא זאת.

כללים לרשימת המקורות

הערות כללית

• כאשר גוף העבודה שאת/ה כותב/ת הוא בעברית, יש לכתוב בנפרד את רשימת המקורות

בעברית לפני רשימת המקורות באנגלית.

באנגלית. ללא מספרים ובלי כל סימן אחר. ABC • מסודר לפי א-ב בעברית או

במקלדת: TAB הפורמט: השורה השנייה של כל מקור מוכנסת פנימה באמצעות מקש •

Orkibi, H. (2019). Creative arts therapists report lower collective self-esteem but higher job satisfaction than other professionals. Art Therapy, 36(2), 98-102. https://doi.org/10.1080/07421656.2019.1609332

• חייבת להיות התאמה בין המקורות המופיעים ברשימה זו לבין אלו שמופיעים בטקסט. כלומר, אין להכניס לרשימה מקור שאינו מופיע בטקסט ולהפך, כל מקור שמופיע בטקסט חייב להופיע ברשימת המקורות.

• הצעת ייעול: השתמשו בתוכנה לניהול ציטוטים כגון Endnote . כתבו את המקורות תוך כדי ובמקביל לתהליך כתיבת התיזה או העבודה. בכל פעם שאתם מזכירים מקור בטקסט, הוסיפו אותו לרשימת המקורות אוטומטית. כמובן אם הוצאתם משהו מתוך הטקסט, הוציאו אותו גם מהרשימה.

• כותבים את הכותרת של ספר או של כתב עת בכתב נטוי הן באנגלית והן בעברית.

• כותבים את הכותרת של מאמר או פרק בספר ללא צורה מיוחדת, כלומר בכתב הרגיל.

• באנגלית כותבים את האות הראשונה של המילה הראשונה של הכותרת של ספר, מאמר,

או פרק בספר כאות גדולה. כל שאר המלים באותיות קטנות. לעומת זאת, מתחילים באות גדולה את כל המלים המציינים שם של כתב-עת, ובספר גם את שם ההוצאה.

• שימו לב לפסיקים, לנקודות, למירכאות, לנקודתיים, ולסדר של הפריטים.

• הצעה מאד חשובה!!!! לאורך כל הדרך של איסוף חומר, תרשמו לעצמכם את כל הפרטים של המקור כולל שם/שמות המחברים, שנה, עמוד/ים של ציטוט, פרטים על מקורות מהאינטרנט, וכדומה ואת שם הספר או הז׳ורנל באנגלית (זה מופיע באחד הדפים הראשונים). גם אם אתם לא בטוחים שתשתמשו בזה, תרשמו. זה יחסוך לכם זמן ועצבים בסוף.

לפניכם כמה דוגמאות של המקורות הנפוצים כיותר:

ספר

צימרמן, ש. (2010).רווחהנפשית בראי הפסיכולוגיההחיובית. הוצאת אח.

ספר ערוך – כולל פרקים ממחברים שונים

ברגר, ר. (עורך). (2014). היצירה – לבהטיפול. הוצאת אח.

ספר מתורגם לעברית

אריקסון, א. ה. (1998). ילדות וחברה: פסיכולוגיה של האדם בתמורות הזמן (א. רפ, תרגום).

ספרית הפועלים. (פרסום ראשון במקור 1960).

ספר באנגלית

Arnheim, R. (1986). New essays on the psychology of art. University of California

Press.

כותבים שם משפחה מלא ורק את האות הראשונה של השם/שמות הפרטיים. רק שם הספר כתוב

בכתב נטוי.

הערה חשובה: בהתאם לעדכון במהדורה 7 של המדריך, אין לכתוב את מקום ההוצאה. אחרי

הכותרת יש לכתוב נקודה ואחריה את שם ההוצאה.

אזכור ספר בעברית בעבודה באנגלית

כאשר את/ה כותב/ת עבודה או מאמר באנגלי והמקור נכתב בעברית, מומלץ לחפש מקור תואם באנגלית. במידה ולא ניתן לאתר מקור באנגלית, מומלץ לכתוב את שם הספר באופן פונטי בכתב נטוי ולתרגם [בסוגריים מרובעים] את השם לאנגלית. את אופן כתיבת שם המחבר באנגלית ניתן לאתר, לרוב, בכריכה הפנימית של הספר בעברית. לדוגמא:

Orkibi, H. (2020). Psychodrama be’batei sefer [psychodrama in schools]. Osher publishers.

כלל זה מומלץ גם על פרק מספר ערוך. פרק בספר ערוך

אורקיבי, ה. (2014). פסיכודרמה חיובית. בתוך ר. ברגר. (עורך). היצירה – לבחטיפול (עמ׳ 318-274). הוצאת אח.

Austin, D., & Forinash, M. (2005). Arts-based research. In B. L. Wheeler (Ed.), Music therapy research (2 ed., pp. 458-471). Barcelona publishers.

שימו לב לצורת הצגת העורכים, למספר המהדורה ואחריה למספרי העמוד של הפרק המופעים בסוגריים מיד לאחר שם הספר. רק שם הספר כתוב בכתב נטוי.

מאמר בכתב-עת אקדמי

פטרן, מ. (2001). תפיסת הגבול במשנתו של ויניקוט. שיחות- כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה, ט״(2), 133-122.

Orkibi, H. (2010). Creative arts therapies students' professional identity and career commitment: A brief pilot study report. The Arts in Psychotherapy, 37(3), 228232. https://doi.org/10.1016Zj.aip.2010.04.008.

שימו לב: שם כתב העת ייכתב בכתב נטוי, ואחריו גם מספר הכרך ייכתב בכתב נטוי. לאחר מכן, יש לכתוב בכתב ישר את (מספר הגיליון בסוגריים) ואת מספרי העמודים.

doi= Digital Object Identifier הוא מספר לאיתור העבודה האקדמית בכתבי-עת המפורסמים און-ליין. רוב כתבי-העת החלו ליישם את הוראת ה APA לכלול את מספר ה doi ולכן יש לצרפו אם קיים בהתאם לפורמט המעודכן למהדורה 7 של המדריך. למידע נוסף בנושא:

https://apastyle.apa.org/style-grammar-guidelines/references/dois-urls

איזכור מאמר בעברית, בעבודה או מאמר שכותבים באנגלית

כאשר את/ה כותב/ת עבודה או מאמר באנגלית והמקור פורסם בעברית, מומלץ לחפש מקור תואם באנגלית. במידה ולא ניתן לאתר מקור באנגלית, יש לכתוב את שם העבודה האקדמית באופן פונטי בכתב ישר ולתרגם [בסוגריים מרובעים] את השם לאנגלית ואחר כך נקודה. את שם כתב העת יש לכתוב באופן פונטי בכתב נטוי בהתאם לפורמט הנ״ל, לדוגמא:

Cohen, L. (2020). Tipul be’omanuyot be’Israel [Creative arts therapies in Israel].

MegamotBe’Tipul, 28(3), 8-15.

יותר מפרסום אחד של אותו מחבר מאותה שנה

כאשר מופיע יותר מפרסום אחד של אותו מחבר מאותה שנה, יש להוסיף סימן זיהוי של אות לאחר שנת הפרסום, הן בתוך הטקסט והן ברשימת המקורות, לדוגמה: כהן, ר׳ (1999א) ו- כהן, ר׳ (1999ב).

מקור מתוך אתר באינטרנט

* כותבים בדייקנות את כל הפרטים של כתובת האתר:

Lester, S. (1998). An introduction to phenomenological research. http://www.devmts.demon.co.uk/resmethy.htm

עבודת גמר שלא פורסמה*

Cohen, A. (2011). The predictors of happiness in children (Unpublished doctoral dissertation/ master's thesis). University of Haifa, Israel.

שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי. (שנת פרסום). שם העבודה בכתב נטוי (עבודה לשם קבלת תואר מוסמך/ תואר דוקטור שלא פורסמה), שם האוניברסיטה, עיר.

*שימו לב: יש לציין אם מדובר בתואר מוסמך או בתואר דוקטור.

עבודת גמר שפורסמה במאגר אקדמי, כאן לדוגמא מאגר ProQuest Dissertations:

Risto, A. (2014). The impact of social media and texting on students’ academic writing skills (Publication No. 3683242) [Doctoral dissertation, Tennessee .State University]. ProQuest Dissertations and Theses Global