כתיבת עבודה סמינריונית

בדרך כלל אמורה להיות לכם כבר גרסה ראשונה של המבוא שאותה כתבתם לעצמכם בשעת עיצוב

המתווה (outline ) של העבודה ובמהלך איסוף המקורות.

 את הגרסה הסופית של המבוא לעבודה סמינריונית כותבים רק לאחר סיום כתיבת גוף העבודה והסיכום, ממש בסוף תהליך הכתיבה של העבודה סמינריונית. זה השלב שבו ברור לכם איך נראית העבודה שלקראתה אתם צריכים להכין את הקוראים.

 הסיכום לעבודה סמינריונית (שאותו כבר כתבתם) הוא ההוכחה שאתם מציגים לקוראים כראייה שאכן קיימתם את סדרת ההבטחות שהופיעו במבוא. לכן, המבוא משמש "תמונת מראה" של הסיכום. ייתכן מאוד

שמשפטים שלמים אשר מופיעים בסיכום כשהם מנוסחים בלשון עבר, יחזרו ויופיעו במבוא – והפעם

בזמן עתיד.

 המבוא מהווה חלק בלתי נפרד מן העבודה. אורכו כעשרה אחוזים מן ההיקף הכללי של העבודה 3-1

פסקאות.

 המבוא לעבודה סמינריונית מופיע מיד לאחר התקציר – באותו עמוד.

מטרות המבוא לעבודה סמינריונית קריטריונים להערכה:

 להציג תיאור כללי של מצב קיים. מצב זה משמש רקע שמצדיק את שאלת המחקר:

 היסטוריה של הנושא, מצב בעייתי או מצב שיוצר הזדמנויות לשיפור.

 סוגיה שיש להבין אותה או להתמודד איתה.

כיצד לפתוח את המבוא לעבודה סמינריונית

להציג את הנושא המוגדר והספציפי של העבודה שלכם. הנושא מתייחס לתיאור המצב הקיים.

להציג את שאלת המחקר. את השאלה ניסחתם כבר כאשר כתבתם את פרק הסיכום. חזרו ונסחו

אותה במבוא לעבודה סמינריונית באותו אופן. הקפידו על כך שבכל פעם שהשאלה חוזרת במהלך העבודה ובפרק הסיכום, היא תופיע בדיוק כפי שניסחתם אותה בפרק המבוא.

נסחו את השאלה באמצעות ביטויים כגון:

 העבודה מבקשת (או: מטרת העבודה היא) לחקור / לבדוק / להדגים / להציג…"

 העבודה מבקשת (או: מטרת העבודה היא) לתאר / לסקור / לנתח / להשוות…"

 להציג את ההשערה או הטיעון מרכזי המשמש תשובה לשאלה המחקר או הצדקה של ההצעה לשיפור.

בעבודה סמינריונית עיונית אין חובה להציג השערה, אלא הנחה.

 לתאר את המתווה הכללי (outline ) של העבודה הסמינריונית .

תיאור המתווה מכין את הקוראים לקראת גוף העבודה ומבהיר לקוראים במה בדיוק תעסוק

העבודה. אסור שייווצר מצב שבו נושאים שהוזכרו במבוא לא יופיעו בגוף העבודה, ולהיפך –

שנושאים אשר נידונים בגוף העבודה אינם מוזכרים במבוא.

בנוסף לכל אלה יש למבוא תפקיד חשוב נוסף: לעורר עניין. המבוא צריך להיות מסקרן ומעניין עד כמה

שאפשר כדי לעורר אצל הקוראים הרגשה של כדאיות לקרוא הלאה. לכן, במידת האפשר הדגישו במבוא מה

התרומה הייחודית של העבודה שלכם.

שימו לב: על פי רוב ההנחיה היא להימנע משימוש בגוף ראשון יחיד. עדיף להפוך את העבודה עצמה לנושא

המשפט: במקום לכתוב: "בעבודה זו ביקשתי…", כתבו: "העבודה מבקשת לבדוק…".

כיצד לפתוח את המבוא תיאור המתווה מכין את הקוראים לקראת גוף העבודה ומבהיר לקוראים במה בדיוק תעסוק

ניתן לפתוח את המבוא במספר דרכים:

רקע כללי של הנושא הרחב (מן הכלל אל הפרט) 

מדובר בתיאור "התמונה הגדולה" באמצעות מספר משפטים כלליים. בחלק זה של המבוא אתם סוקרים

תופעה, סוגיה חברתית, תהליך היסטורי או מצב בעייתי אשר מעוררים ענין ואתגר ומצדיקים את המחקר,

הניתוח והדיון שיופיעו בגוף העבודה. באמצעות התיאור הכללי אתם מובילים את הקוראים אל הנושא

הספציפי של העבודה שבו תתמקדו בהמשך.

סקירה היסטורית:

 פעילות הרכישות והמיזוגים בעולם החלה להתפתח בסוף המאה ה- 19

 הופעת הפנתרים השחורים בזירה הציבורית בתחילת שנת 1971 נתקלה בחרדה ובעוינות.

 בשני העשורים האחרונים נבלמה עקב שינויים כלכליים, חברתיים ופוליטיים במדינות המערב

ובישראל התפתחותה של מדינת הרווחה והחלה להתפתח מדיניות חברתית חדשה.

תיאור תופעה:

 מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל עורכים סינון של מועמדים לחוגי הלימוד על בסיס שקלול ציון

המבחן הפסיכומטרי עם ציון הבגרות.

 במסגרת התפשטותה הגלובלית לא פסחה תופעת הניו-אייג' גם על החברה הישראלית-יהודית.

 במציאות של ימינו אדם נדרש לקבל החלטות כלכליות העשויות להתברר כבעלות השפעה

ארוכות טווח גם כשאין בידיו הידע והיכולות הדרושים לכך.

 תופעת הקניות באינטרנט ובאפליקציות בסלולר היא תופעה מודרנית שהתפתחה במאה ה-21.

 במודל היופי של שנות ה- 2000 שיער מתולתל נתפס כמראה פרוע, מסורבל ,מוזנח ואף לא מכובד.

 המונח "התמכרות לעבודה" נתפש לעתים כתופעה חיובית. רבים בחברה רואים את המכורים לעבודה כאדם מוצלח עם מוסר עבודה גבוה. אך למעשה, לא פעם ההתמכרות לעבודה מעידה על התנהגות כפייתית הגורמת סבל רב לאדם המכור ולסביבתו הקרובה.

דוגמה ספציפית "מן הפרט אל הכלל" בעבודה סמינריונית

תיאור אירוע יוצא דופן, אנקדוטה על דמות היסטורית או ספרותית, סיטואציה מיוחדת או עובדה בלתי שגרתית. בעקבות התיאור מגיע משפט קישור שמציג את הרקע, את התמונה הרחבה. לאחר תיאור של התופעה הרחבה מוצג הנושא הספציפי של העבודה:

 באחד הראיונות איתה התייחסה ראשת ממשלת ישראל, גולדה מאיר אל הפנתרים השחורים ותיארה אותם כ"לא נחמדים". (מן, 1988 ,עמ' 84 ) דבריה אומנם סולפו, אולם קיים רושם חזק שהופעת הפנתרים השחורים בזירה הציבורית בתחילת שנת 1971 נתקלה בחרדה ובעוינות. 

הגדרה של מושגי יסוד שעתידים להופיע בגוף העבודה.

 המושג 'אזרחות' נקשר באופן מסורתי למדינת הלאום המעניקה או שוללת אזרחות לפי קריטריונים שהיא קובעת.

 המושג 'מדיניות חברתית כלכלית' הוא מושג רחב ביותר ונוגע למידת התערבותה של המדינה בכלכלה ובחיי האזרחים.

 ירושלים היא עיר שסועה ומקוטבת.

 אומנות האייקידו נועדה לתת כלים ללוחם במאבקו לחיים ולמוות.

 ספורט היא פעילות שבה משפרים מיומנויות או כישורים גופניים. לספורט יש מספר מטרות כמו: השתתפות בתחרויות, שימוש כתחביב אישי או כהנאה קבוצתית. 

משפטים שעשויים להופיע בפסקת המבוא לעבודה סמינריונית

 עבודה זו תעסוק בשאלה האם בחירת מושב בכיתה יכולה להעיד על אופיו של התלמיד.

 עבודה זו מבקשת לבדוק באיזו מידה הגירה זו תרמה למיתון המתמשך.

 מתעוררת השאלה האם התופעה גורמת לילדים לעסוק פחות בתרגול הלימודים

 לאחר תיאור המצב הנוכחי: השאלה העולה מכך היא 

 המטרה המרכזית של עבודה אקדמית  זו היא לבחון באיזו מידה…

 עבודה זו עוסקת ב… / חוקרת את … / מציגה את…

 עבודה זו מבקשת לבדוק את הגורמים המרכזיים ל… / את הקשר בין שבין… לבין…

 שאלת המחקר העולה מכך היא …

 עבודה זו מציגה

 מטרת העבודה היא לתאר את… / לבחון כיצד

 ההשערה היא ש…

 במאמר זה נדגים וננתח כיצד…

 עבודה זו מבקשת לבדוק את הגורמים ל…

 מאמר זה שואף לבסס את הטיעון ש…

 אנו טוענים ש…

 מחקר זה מתמקד ב… ותכליתו לבחון…

 חלקו הראשון של העבודה האקדמית יבחן דעות וגישות. בחלק הבא אחריו נציג… . לאחר מכן נציג ….

נחתום במסקנות עיקריות ובהמלצות

 בחלקו הראשון של העבודה האקדמית נדון ב…, בחלקו השני נציג…, …. בחלק האחרון של המאמר

תוצגנה מסקנות המחקר ומגבלותיו יחד עם המלצות להמשך המחקר.

 פרק א סוקר את הספרות המקצועי בתחום… ; פרק ב מתאר את ניסוי… ;פרק ג דן בהשערות…;

פרק ד מפרט את תוצאות העבודה הזאת; פרק המוקדש לדיון ולסיכום.

 מבנה העבודה האקדמית הוא כדלקמן: בפרק השני אנו סוקרים את הספרות הקיימת…… הפרק הרביעי מתאר את…. הפרק האחרון מסכם ודן בהשלכות החברתיות.