עריכה לשונית לסמינריונים

איך מוצאים רעיון למחקר?

השלב הראשון, עוד בטרם ניגשים לכתיבת דו"ח המחקר, הוא מציאת רעיון למחקר שיהווה את הבסיס לדו"ח שלכם. קיימות מספר נקודות מוצא מהן ניתן לצאת ולחשוב על רעיון למחקר חדש:

  • סתירה בין ממצאים קודמים.
  • סתירה בין ממצאים חדשים לתאוריות קיימות. למשל, תאורית שלושת המחסנים לזיכרון טענה כי הזיכרון לטווח ארוך הוא קבוע ובלתי משתנה. בניגוד לכך, מחקריה של לופטוס הראו כי גם זיכרון לטווח ארוך עשוי להשתנות. 
  • הרחבה או צמצום תאוריה קיימת למצבים/ מקרים/ אוכלוסיות מסויימים. לדוגמא, בחינת תאורית ההתקשרות בקרב ילדים שגדלו במשפחות חד מיניות.  
  • התבוננות בעולם מסביב: חוקרים מבצעים מחקרים לעתים כדי לבחון תופעות שהם נחשפים להן בחיי היומיום. למשל, העובדה שאנו זוכרים פרטים של מטלה  טוב יותר כל עוד היא לא הושלמה; לאחר השלמת המטלה, רמת הזיכרון פוחתת מאד. זייגרניק (Zeigarnik, 1927) חקרה את התופעה לאחר ששמה לב שמלצריות זוכרות את פרטי ההזמנה עד רגע התשלום בלבד.
  • הגיון מבוסס תצפיות: לעתים מגיעים לרעיון למחקר על פי ניתוח של תופעות ובחינת הקשרים בינהן. למשל, מחקר שבודק האם השתתפות בחוגים רבים מפחיתה את היכולת של ילדים ליזום פעילות באופן עצמאי.  

עם זאת, גם במחקרים המונעים ע"י תצפיות או תופעות יש להתבסס על ממצאים ומחקרים קודמים.

  • מחקר יישומי העוסק בבעיות פרקטיות, לדוגמא מחקר עשוי לבדוק מה משפיע על התנהגות הקשורה למיחזור. 

דו"ח מחקר:  מבנה ועקרונות כתיבה

מבנה דו"ח מחקר מבוסס על מבנה מאמר אמפירי. קיימות וריאציות שונות למבנה הדו"ח בתחומים שונים  (פסיכולוגיה, סוציולוגיה, רפואה, וכו'), אולם מבנה מאמר אמפירי דומה באופן כללי בתחומים השונים,  וההבדלים הם בפרטים קטנים. ההנחיות המופיעות בחוברת זו מבוססות על הנחיות האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (American Psychological Association, APA)  כפי שהן מופיעות ב-  Publication Manual of the American Psychological Association  (6th edition, 2010).

המאמרים המופיעים בכתבי העת שבחסות ה- APA, כמו גם רוב המאמרים המופיעים בכתבי עת פסיכולוגיים אחרים, נכתבים עפ"י כללים אלה. כתבי עת אחרים מפרסמים לעתים כלליים ייחודיים למבנה המאמר, השונים מאלה של ה-APA.  

מאמר אמפירי, ולפיכך גם דו"ח מחקר, יכיל את החלקים הבאים: 

  • כותרת 
  • תקציר
  • מבוא
  • שיטה
  • תוצאות
  • דיון
  • רשימת מקורות    
  • נספחים

 

כתיבת ועריכת הדו"ח: הנחיות כלליות

חלוקה לפיסקאות ומעבר בין פיסקאות

  • חלוקה טובה לפסקאות מאפשרת לכותב לארגן את הרעיונות באופן מובנה ומסודר, ומאפשרת לקורא לזרום עם המהלך  ההגיוני של המאמר. אין להשתמש בפסקאות ארוכות מדי (עמוד שלם) או קצרות מדי (2-3 משפטים). כל פסקה צריכה לכלול רעיון מרכזי אחד בלבד, ללא מעבר לנושא חדש בתוך הפסקה. הרעיון המרכזי של הפסקה יובא בדרך כלל במשפט הפתיחה; משפט זה הוא המיידע את הקורא ומכוון אותו לצפוי בשאר הפסקה. שאר חלקי הפסקה יכללו פירוט של הרעיון המרכזי, הבהרות, הגדרות, דוגמאות, או מקרים יוצאים מן הכלל. עדיף להימנע מציטוט מחקר כמשפט ראשון של הפסקה (אלא אם המטרה היא להשוות בין מחקרים) אלא להציג טענה מסוימת ואז להתייחס לתיאוריות, מחקרים וממצאים התומכים בטענה זו. לדוגמא: "הספרות המחקרית העוסקת במושג  של מיקוד שליטה התמקדה בשני כיווני מחקר עיקריים (לייבוביץ, 1987): [ורק אז להתחיל לפרט:] המחקר ההתפתחותי והמחקר ההתנהגותי. המחקר ההתפתחותי מתייחס…" 
  • הפסקה צריכה להיכתב ברצף ולא בסעיפים. במקום: 1. 2. וכך הלאה, יש לכתוב: ראשית…, שנית…והכל ברצף אחד. 
  • בתוך כל פסקה יש להמנע ממשפטים ארוכים ומסורבלים ולחלק משפטים ארוכים למספר משפטים. יש להקפיד על המבנה תחבירי ועל פיסוק נכון של המשפטים.
  • יש להקפיד על כתיבה רצופה מבחינה תוכנית ועל קישור בין פסקאות ובין תתי-נושאים. כל מעבר לפסקה חדשה יעשה תוך קישור ברור והתייחסות לרעיון המוצג בפסקה קודמת. לשם כך יש להקפיד על מילות קישור בין ובתוך פסקאות. מילות קישור יכולות לתאר יחס של:
  • הוספה (לדוגמא "בנוסף לכך", "יתרה מזאת")
  • ניגוד (לדוגמא "אבל", "למרות", "יחד עם זאת")
  • ביאור/ פרוט (לדוגמא "במילים אחרות", "כלומר")
  • המשכיות לוגית (לדוגמא "בהתאם לכך")
  • הסקת מסקנות (לדוגמא "לכן", "מכאן ש")

שימוש במושגים

  • ההנחה בכתיבת הדו"ח היא שהקורא מבין בתחום הכללי (פסיכולוגיה) אך אינו בקיא בנושאים הספציפיים של המחקר. באופן מעשי, פירושו של דבר כי מושגים כלליים, כמו "רגש" או "התנהגות", אינם זקוקים להגדרה אך מושגים ספציפיים, כמו "סגנון התקשרות" או "חרדה מוכללת", צריכים להיות מבוארים באופן מפורש. כל מושג ספציפי חדש שמוצג  יש תחילה להגדירו ולהסבירו. ההבחנה בין מושגים שצריכים או שאינם צריכים להיות מבוארים אינה תמיד חד משמעית. באופן כללי, יש לנסות ולהימנע מלשון מקצועית מדי שמעט קוראים יבינו ולבאר מונחים מקצועיים ספציפיים. 
  • יש להקפיד על עקביות במושגים. לדוגמא, אין לכתוב פעם "תחרותיות" ובמקום אחר "הישגיות".  

כתיבה מדעית- הנחיות כלליות

  • יש לשמור ככל האפשר על דיוק, בהירות וחד משמעיות בכתיבה, ולהימנע מכתיבה אישית או יצירתית, כתיבה "יבשה" עדיפה מכתיבה רב משמעית ולא מדויקת.  
  • יש לנסות להמנע מלשון סביל ומגוף ראשון.
  • הקורא מעדיף שיתייחסו אליו כאל "בור" מאשר כאל ידען (ואז לחסוך במידע ולצפות שהוא ישלים את החסר בעצמו), על כן יש לכתוב בפירוט תוך מתן הסבר לכל טענה. עם זאת אין לחזור על רעיונות ולהימנע ממילים מיותרות.  
  • יש להימנע מתיאור הנבדקים בצורה לא רגישה שיכולה להשתמע כפוגעת, בנוגע למשתנים שונים כמו מין, מוצא, השכלה, צבע עור, או מוגבלות. לדוגמא: לא לומר "אוטיסטים ונורמלים", אלא: "ילדים עם ובלי אוטיזם", לא "ערבים וישראלים", אלא: "ערבים ישראלים ויהודים ישראלים", לא "כושים", אלא "אמריקנים ממוצא אפריקני" . 

כללי כתיבה – הנחיות טכניות

  • יש להשתמש ברווח כפול בין שורות  בגופן Times New Roman בגודל 12 (הן בעברית והן באנגלית). 
  • רוחב שוליים של 2.5 ס"מ מכל צד, אין לחתוך מילים בסוף שורה.
  • יישור לצד אחד (יישור לימין בעברית). 
  • יש למספר את עמודי הדו"ח. 
  • כל פסקה תתחיל בשורה חדשה, ללא רווחים בין פיסקאות. אין להתחיל שורה חדשה בין משפטים בתוך אותה הפסקה. בתחילת כל פסקה יש ליצור כניסה פנימית של 4 תוים (indent) . ניתן ליצור כניסה פנימית על ידי שימוש במקש ה-TAB. 

חלוקת פרקי הדו"ח על פי עמודים

  • עמוד ראשון: כותרת ופרטי הסטודנט, הקורס ותאריך הגשה.
  • עמוד שני: תקציר.
  • עמוד שלישי והלאה, ברצף ללא מעבר לעמוד חדש בתחילת כל פרק: 
  • מבוא
  • שיטה
  • תוצאות
  • דיון
  • עמוד חדש: רשימת מקורות.
  • עמוד חדש: נספחים (כל נספח בעמוד נפרד).

כותרות לעבודה סמינריונית

עיצוב הכותרות בדוח נקבע על פי רמת הכותרת (כותרת ראשית, כותרת משנית וכן הלאה). מדריך ה-APA  מפרט חמש רמות של כותרות. הכותרות יופיעו ללא מספרים, על פי העיצוב שלהלן: 

עיצוב 

עיצוב באנגלית

ממורכזת בכתב מודגש (Bold) 

אותיות גדולות וקטנות

יישור לימין בכתב מודגש

יישור לשמאל, אותיות גדולות וקטנות

כניסה תלויה (Indent), בכתב מודגש. נקודה לאחר הכותרת. 

אותיות קטנות

כניסה תלויה, בכתב מודגש ונטוי (Italics), נקודה בסיום.  

אותיות קטנות

     כניסה תלויה, בכתב נטוי, נקודה בסיום.  

אותיות קטנות

* העיצוב באנגלית זהה לעיצוב בעברית מלבד ההבדלים המפורטים בטור ה"עיצוב באנגלית". 

כותרות מרמה 1 ו-2 יופיעו בשורה נפרדת. בכותרות מרמה 3-5, הסעיף יתחיל מיד לאחר הכותרת באותה השורה. לדוגמא:

שיטה [רמה 1]

כלים [רמה 2]

ציוד הדמיה מוחית. [רמה 3] טקסט ממשיך באותה השורה

שאלונים. [רמה 3] טקסט ממשיך באותה השורה

רשימות מילים. [רמה 3] טקסט ממשיך באותה השורה

 כותרת פרק השיטה היא כותרת מרמה 1 ועל כן תופיע ממורכזת בכתב מודגש. כותרת סעיף הכלים תהיה ברמה 2 2 ותופיע בצד ימין בכתב מודגש. במידה וסעיף הכלים מחולק לתת סעיפים המפרטים כלים שונים (לדוגמא ציוד הדמיה מוחית, שאלונים וכדומה), כותרות תת הסעיפים יהיו ברמה 3 וכן הלאה. יש להתחיל רמה חדשה, רק אם הסעיף מכיל שני תתי-סעיפים או יותר (לדוגמא אם סעיף הכלים מפרט רק את רשימות המילים בהן נעשה שימוש במחקר, אין צורך בכותרת נפרדת "רשימות מילים"). 

* * *

פלגיאריזם (ואיך להימנע ממנו)

פלגיאריזם, או גניבה ספרותית, הוא שימוש במילים או ברעיונות של אחרים כאילו היו שלך, ללא מתן קרדיט למקור. עבודות אקדמיות אמורות לשקף את הלימוד, ההבנה והחשיבה של הסטודנט ועל כן פלגיאריזם מהווה עבירה אקדמית חמורה. בעוד שמקרי קצה כגון העתקת עבודה מסטודנט אחר או הגשת עבודה שנרכשה בתשלום מהווים מקרים ברורים של פלגיאריזם, במקרים אחרים ההבחנה בין שימוש הולם ולא הולם במקורות פחות ברורה. ההנחיות להלן מפרטות את הכללים לשימוש הולם במקורות וחלות על כל העבודות המוגשות במסגרת התואר. 

  • עבודות אך הן צריכות להיכתב במילים שלכם ולא להילקח בצורה ישירה ממקורות אחרים. כאשר אתם מתייחסים לנאמר במקורות אחרים, הכתוב בעבודה צריך להוות סיכום או ניסוח מחדש של הרעיונות ולא חזרה מדויקת עליהם. שינויים מינוריים, לדוגמא שמירה על מבנה הפסקה או המשפט ושינוי מילים ספציפיות, או שינוי סדר המשפטים בתוך פסקה, אינם מהווים ניסוח מחדש. 
  • כל רעיון או טענה הלקוחים ממקור אחר צריכים להיות מלווים בהפניה למקור הרלוונטי, אפילו אם אלו נוסחו מחדש במילים שלכם (ראו כללי ה-APA  להפניות בגוף הטקסט וברשימה הביבליוגרפית, עמ' X). 
  • ציטוט ישיר: ככלל יש להמעיט את השימוש בציטוטים ישירים ממקור אחר. יש להשתמש בציטוט ישיר רק במקרים בהם יש חשיבות למילים הספציפיות ולניסוח המדויק. ציטוטים ישירים יופיעו תמיד במרכאות, וילוו בהפניה לעמוד המדויק ממנו נלקח הציטוט (ראו כללי ה-APA  להפניות בגוף הטקסט וברשימה הביבליוגרפית, עמ' X). שימוש במילים הלקוחות ישירות ממקור אחר ללא מרכאות מהווה פלגיאריזם, גם אם בסוף הטענה מופיעה הפניה למקור. 

כותרת

  • עד 12 מילים.
  • הכותרת צריכה לכלול את המשתנים התלויים והבלתי תלויים, ברמה נומינלית- תאורטית  ולא ברמה אופרציונלית, לדוגמא ,במחקר שבדק השפעת חסך שינה (48 שעות לעומת 24 שעות) על זיכרון (זכירת מילים מתוך רשימה) הכותרת תתייחס למשתנים ברמה הנומינלית, לדוגמא:" השפעת חסך שינה על זיכרון" ולא ברמה האופרציונלית :"ההבדל בין חסך שינה של 48 שעות ו-24 שעות על זכירת מילים מרשימה נתונה".
  • יש להמנע ממילים מיותרות. לדוגמא, במקום "מחקר העוסק בקשר שבין רגשות חיוביים לאופני התמודדות של אנשים במצבי לחץ" יש לנסח "רגשות חיוביים והתמודדות במצבי לחץ".
  • הכותרת צריכה להבהיר לקורא את נושא המחקר גם כאשר היא עומדת בפני עצמה. יש להמנע מכותרות "מתוחכמות" מדי אך לא מיידעות. לדוגמא, "גבר צריך לעשות מה שגבר צריך לעשות" אינה כותרת טובה מכיוון שהיא אינה מאפשרת לקורא להבין את נושא המחקר. כותרת טובה יותר היא: "הבדלים בין המינים בתפיסות לגבי תפקידי המין: מחקר אורך".

כותרת רצה (Running Head)

זוהי תמצית כותרת המאמר, המופיעה בראש כל עמוד של הדו"ח. לדוגמא, במאמר שכותרתו "השפעת חסך שינה על זיכרון: השוואה בין זיכרון מפורש וזיכרון מרומז", הכותרת הרצה תהיה "השפעת חסך שינה על זיכרון מפורש ומרומז". 

תקציר (Abstract) לעבודה סמינריונית 

"תקציר ערוך היטב יכול להוות את הפסקה החשובה ביותר במאמר" (APA publication manual, 2010, p. 26)

מטרתו של התקציר היא להציג סיכום קצר של העבודה האקדמית והוא צריך לכלול את המידע החיוני להבנת מטרות המחקר ומסקנותיו. התקציר הוא החלק הראשון שנקרא, ועל כן יש לו השפעה קריטית על הרושם הראשוני של הקורא מן המאמר. התקציר אמור לספק לקורא את המידע הרלוונטי כדי שיוכל להחליט אם ברצונו לקרוא את העבודה האקדמית המלא. למרות שהתקציר ממוקם פיזית בתחילת המאמר, מבחינה כרונולוגית הוא נכתב בסיום כתיבת המאמר. 

תקציר ערוך היטב צריך:

  • להיות תמציתי: על פי הנחיות ה-APA אורך תקציר הוא בין 150-250 מילים. חשוב להבחין בין עיקר וטפל ולהתמקד בפרטים המהותיים למחקר.  
  • לשקף היטב את הנאמר במאמר: אין לכלול בתקציר עובדות או טענות שאינן כלולות במאמר עצמו. 
  • לעמוד בזכות עצמו: על הקורא להיות מסוגל להבין את התקציר גם אם אינו קורא את העבודה האקדמית כולו. 

התקציר צריך לכלול את המידע הבא:

  • רקע לשאלת המחקר: הרקע אמור להיות מסוכם בצורה תמציתית, ללא הפניות למחקרים קודמים ספציפיים. לדוגמא: "איום סטראוטיפי מתרחש כאשר המודעות של אדם לסטראוטיפ שלילי על קבוצה החברתית שהוא שייך אליה מוביל לפגיעה בביצועים שלו. מחקרים קודמים הדגימו את ההשפעה של איום סטראוטיפי במטלות שונות, אך טרם ידוע מהו המנגנון שמתווך השפעה זו."
  • שאלת המחקר הנוכחית (במשפט עד שניים).
  • שיטת המחקר: יש להתמקד בפרטים ההכרחיים להבנת המחקר. לדוגמא "מאה משתתפות פתרו בעיות במתמטיקה תחת תנאים של איום סטראוטיפי (עירור סטראוטיפים שליליים על נשים) וללא איום סטראוטיפי." יש לכלול בתיאור השיטה את גודל המדגם ואת המדדים בהם נעשה שימוש במחקר. אין צורך להתמקד בפרטים שאינם הכרחיים להבנת המחקר, אלו יתוארו בפירוט בפרק השיטה.  לדוגמא אין צורך לציין את מספר הבעיות שמשתתפים פתרו או מאפיינים של המשתתפים שאינם מהווים משתנה הנבדק במחקר ואינם רלוונטים להשערות המחקר (לדוגמא גיל). 
  • תוצאות ומסקנות: את התוצאות יש לתאר במילים, בזמן עבר ללא דיווח על מדדים סטטיסטיים ספציפיים (ממוצעים, סטיות תקן וכדומה), לדוגמא "משתתפים במצב רוח חיובי נטו יותר ליצור זכרונות שקריים מאשר משתתפים במצב רוח שלילי." בתיאור ההבדלים בין התנאים יש להתייחס רק להבדלים שנמצאו מובהקים מבחינה סטטיסטית. מסקנות כלליות (שלא מתייחסות להתנהגות של משתתפים בניסוי ספציפי זה) יכתבו בלשון הווה, לדוגמא "מצב רוח חיובי מגביר את הסיכוי להיווצרות זכרונות שקריים". 

הנחיות טכניות לכתיבת תקציר

  • התקציר יופיע לאחר עמוד הכותרת, בעמוד נפרד הממוספר "2". 
  • יש להוסיף כותרת ממורכזת "תקציר", באותיות רגילות ללא הדגשה. 
  • התקציר יכתב כפסקה אחת, ללא כניסות מורחבות, ברווח כפול. 
  • מספרים המופיעים בתקציר, צריכים להופיע כספרות ולא כמילים (לדוגמא "30" ולא "שלושים"), אלא אם כן הם מופיעים בתחילת משפט (לדוגמא "שלושים משתתפים").  
  • בעבודות המוגשות במסגרת התואר ובהן נדרש תקציר, על התקציר להיות עד 150 מילים. 

תקציר לדוגמא

בעמוד הבא מופיעה דוגמא לתקציר של מאמר מחקרי המתאר ניסוי אחד. התקציר הנ"ל מבוסס על:

Payne J. D., Stickgold, R., Swanberg, K., & Kensinger, E. A. (2008). Sleep Preferentially Enhances Memory for Emotional Components of Scenes. Psychological Science, 19(8), 781-788. 

תקציר

היבטים מרכזיים של חוויות רגשיות נזכרים לעתים קרובות על חשבון פרטי הרקע. מחקרים קודמים התמקדו בזיכרון לאחר עיכוב קצר, אך מעט ידוע על האופן שבו הרכיבים השונים של זיכרונות רגשיים משתנים ומתגבשים לאורך זמן. בנוסף, ידוע כי לשינה תפקיד בגיבוש זכרונות רגשיים, אך לא ידוע האם שינה תורמת באופן שונה לגיבוש היבטים שונים של זכרונות אלו. המחקר הנוכחי בחן את התפתחות הזיכרון לסצינות ויזואליות שליליות לאחר 30 דקות, 12 שעות ערות, ו-12 שעות הכוללות שינה. במבחן זיהוי לאחר 30 דקות, אובייקטים שליליים נזכרו היטב על חשבון הזיכרון לפרטי הרקע שלהם. עיכוב ארוך במצב ערות הוביל לירידה בזיכרון לסצינה השלילית, עם דעיכה בשיעור דומה בזיכרון לאובייקטים שליליים ובזיכרון לרקע שלהם. לעומת זאת, שינה הובילה לשימור זיכרונות לאובייקטים שליליים, אך לא לפרטי הרקע. תוצאה זו מראה כי שני הרכיבים עוברים עיבוד שונה במהלך שינה ומציעה כי שינה תורמת באופן ייחודי לגיבוש ההיבטים בזיכרון שהם בעלי ערך רב עבור האורגניזם.

* * *

כתיבה נכונה של עבודה סמינריונית

כתיבה ועריכה של עבודה אקדמית אינה שקולה לכתיבה רציפה כפי שאתם רגילים לעשות כאשר אתם כותבים מכתב או רושמים את הפרק היומי שלכם ביומנכם הפרטי. לכתיבה אקדמית יש כללים מוקפדים – בכל תחום אקדמי ישנם כללים ייחודיים עבורו, כל זאת על מנת ליצור בסיס משותף ידוע לכל העוסקים בתחום ובמיוחד במחקר. אותו בסיס משותף מאפשר לאמוד היטב את איכותה של כל עבודה כתובה ולעשות זאת על בסיס שווה עם יתר העבודות והמחקרים בתחום.

עריכת עבודות אקדמיות הינה משימה מורכבת הדורשת הכרה מעמיקה של כל כללי הכתיבה הנכונים והמתאימים ביותר לתחום המחקר הספציפי שאתם כותבים בו. פרט זה חשוב במיוחד כאשר מחפשים מקום להזמין ממנו כתיבת עבודה אקדמית – חשוב מאד שמי שכותב את העבודה יהיה בקיא מאד בכללי הכתיבה הרלוונטיים עבורכם, אחרת תקבלו עבודה כתובה למופת – אך גם ציון נכשל על אי התאמה לכללי הכתיבה הנדרשים.

איך בנויה עבודה אקדמית?

בכל תחום ישנם, כאמור, כללים שונים, אך למרבית העבודות האקדמיות ישנם מספר מרכיבים בסיסיים זהים:

כותרת, תקציר, מבוא (או הקדמה), פירוט שיטת המחקר ורשימת מקורות. יש לשים לב לכך שגם במרכיבים זהים אלו, בתחומי מחקר שונים נהוגים כללי כתיבה שונים של התוכן  בכל אחד מתוך מרכיבי הרשימה.

כותרת:

נהוג לרשום כותרת קצרה בת כמה מילים. על הכותרת לתאר באופן תמציתי ביותר את נושא המחקר, מבלי לכלול התייחסות מספרית לכמויות או תיאורים מיותרים – קצר ולעניין. יש הטוענים שאם לא הצלחתם לנסח כותרת בחמש מילים… אבל נניח לאמירות אלו – בדרך כלל ניתן לכתוב כותרת שתהיה ארוכה יותר מחמש מילים, רק זכרו לתמצת אותה עד כמה שאפשר.

תקציר:

תקציר עבודה אקדמית הינו אחד החלקים החשובים ביותר בכל עבודת מחקר. תפקידו של תקציר בעבודה אקדמית הינו לשקף באופן תמציתי ומיטבי את כל הנאמר בעבודה כולה. אם כתבתם את התקציר כראוי, כל מי שיקרא אותו יוכל להבין אותו גם ללא תלות בקריאת העבודה בשלמותה. זוכרים את הפרסומת עם המשפט ״זה לא סופר, זה מיני סופר״?אז התקציר הוא ה״מיני עבודה״, לא חסר בו כלום, יש בו את כל הפרטים הנחוצים לקורא, על מנת להבין את הרקע למחקר, כיצד הוא בוצע ומה התוצאות / מסקנות אליהן הגעתם. אם התקציר כתוב נכון, רוב הסיכויים שכל העבודה תהיה מצויינת.

מבוא:

למרות שהוא מופיע בתחילת העבודה, תתפלאו לשמוע שבדרך כלל כותבים אותו אחרון. כן, המבוא נכתב אחרי שכל המחקר הסתיים, אחרי שהעליתם הכל על הכתב ואז, אחרי שאתם והעבודה הכתובה מגובשים – אז מנסחים את המבוא, בשפה מעט יותר קלה, כמעין מתאבן שמסקרן את הקורא להמשיך ולעיין בעבודה.

שיטת המחקר:

בואו לא נטעה, עבודה אקדמית אינה כתיבה ספרותית. היא יכולה להיות יצירתית – אבל את היצירתיות תשמרו לעצם הרעיון שמאחורי המחקר. כדי לקבל את ההערכה הראויה למחקר שלכם, חשוב שתפרטו באיזו שיטת מחקר נקטתם וכיצד זה בא לידי ביטוי במחקר המסויים שמוזכר בעבודתכם הכתובה.

רשימת מקורות:

כל עבודה אקדמית חייבת להסתמך על דברים שנכתבו לפניה. ככלל – עבודות מחקריות הינן לרוב המשך או תגובה למחקרים קודמים. אתם יכולים לבסס ולחזק הנחה קיימת שהועלתה במחקרים קודמים, על ידי עריכת מחקר שתומך בה ומחזק את ההוכחה לנכונותה, או שאתם יכולים לנסות ולנגח תיאוריה קיימת על ידי עריכת מחקר בו אתם מראים שאתם יכולים לשלול אותה. כך או כך, אתם מתבססים על ומתייחסים אל דברים שנכתבו קודם. זוהי סקירת הספרות שנעשית לפני כתיבת העבודה ואתם חייבים לכלול רשימה מלאה ומפורטת, כתובה על פי כל הכללים הכי מדוקדקים, של כל מחקר או מאמר שקשור לנושא – להראות שאתם מכירים אותו ושהתייחסתם אליו.

רשימת מקורות דלה יכולה לעיתים להצביע על תחום שלא נחקר עדיין – אבל לרוב היא תרמז על דלות המחקר שלכם. גם אם אתם כותבים על מחקר חלוצי שערכתם, נכון יהיה להתייחס בו להנחות יסוד שונות שקשורות אליו או שסייעו לכם להגיע למסקנות שלכם. ככל שרשימת המקורות שלכם תהיה מלאה יותר (במקורות איכותיים ורלוונטיים כמובן), כך המחקר שלכם יהיה יותר תקף.

היכן כדאי להזמין עבודת סמינריון?

אם אתם צריכים לכתוב עבודה אתם מוזמנים להציץ בהסבר קצר שניסחנו על כתיבת עבודה – הוא נמצא בקישור הזה – אם אתם קצרים בזמן ומעוניינים להיעזר בכותב חיצוני – טוב תעשו אם תשמרו על מספר כללים:

קניית עבודות אקדמיות צריכה להיעשות באופן מוקפד – כדי לשמור על כספכם ולהגן על עתידכם האקדמי. אנחנו נאפשר לכם לשבת עם הכותב שלנו, תוכלו גם לבצע את העבודה בשלבים ובכל רגע נתון לקחת את הפיקוד והביצוע לידיכם – תשלמו רק על מה שבוצע ולא תסכנו דבר כיוון שאנחנו לא גובים מקדמה.

כל כותב שלנו הינו מומחה המתמצא בכתיבה אקדמית בתחומו. לא ניתן למומחה לאמנות לכתוב את העבודה שלכם בפסיכולוגיה – אנחנו לא חובבנים.

מי אנחנו?

אנו מתמחים במתן סיוע אקדמי לסטודנטים ברמה הגבוהה ביותר בשוק. עם השירותים האקדמיים אותם אנו מספקים, ניתן למנות כתיבת עבודות אקדמיות לרבות עבודות סמינריוניות, סיכום מאמרים, עריכת ניתוחים סטטיסטיים, איתור מקורות מידע, תרגום מאמרים, ביצוע עריכה לשונית, כתיבת רשימה ביבליוגרפית, הכנת מצגות לעבודות, הכנה לשיחה עם המנחה ועוד. לבסוף, אנו מציעים בדיקת עבודות אקדמיות בתוכנת מקוריות ללא תוספת תשלום, אפילו לאלה מכם שייבחרו שלא להיעזר בשירותנו. אם אתם מעוניינים בסיוע בכתיבת מטלות אקדמיות, אנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר באמצעות הקלקה על הקישור הזה או להתקשר למספר- 0556636258.

* * *

מלא פרטים להצלחה שלך.

דילוג לתוכן